עבודה במדינת צ’כיה

צ’כיה היא אחת המדינות היפות ביותר והידידותיות ביותר באירופה. כלכלתה אמנם פחות מפותחת ביחס לאלה של מדינות מערב אירופה, תוצאה של משטר קומוניסטי לאורך שנים רבות, אולם התמ”ג לנפש בצ’כיה הוא הגבוה ביותר מבין מדינות הגוש הקומוניסטי והחיים בה נעימים מאוד – כך שעבור המבקשים לעבוד בחו”ל מדובר באופציה שכדאי מאוד לשקול ברצינות.

יחס חם ליהודים וישראלים

צ’כיה, עוד בגלגולה הקודם כצ’כוסלובקיה, התאפיינה כמעט תמיד ביחס חם ליהודים ולישראלים. כך, למשל, בשנים שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה, אפשר נשיא צ’כוסלובקיה דאז, תומאס מסריק, הקמת מפלגה יהודית בעלת אופי ציוני שזכתה לייצוג בפרלמנט הצ’כוסלובקי (אחד הנציגים, אגב, היה חיים קוגל, שבהמשך הדרך הפך לראש עיריית חולון – ולכיכר מפורסמת בעיר…)

לאות הערכה על היחס החם ל-360,000 יהודי צ’כוסלובקיה, ועל שוויון הזכויות המוחלט ממנו הם נהנו, נקרא קיבוץ בצפון הארץ שהוקם על ידי יהודים יוצאי צ’כוסלובקיה כפר מסריק, ובתל אביב תוכלו למצוא את כיכר מסריק, שאף היא נקראת כמובן על שמו של אותו נשיא ליברל.

בכ”ט בנובמבר 1947 תמכה צ’כוסלובקיה בתוכנית החלוקה שהובילה להקמתה של מדינת ישראל, ואף סיפקה ל”מדינה שבדרך” מטוסי קרב, כלי נשק אחרים ועזרה בהכשרת טייסים וצנחנים. בימי המשטר הקומוניסטי נאלצה צ’כוסלובקיה ליישר קו עם ברית המועצות ולתמוך במדינות ערב, אולם לאחר מהפכת הקטיפה ב-1989 והמעבר לדמוקרטיה, שבה צ’כוסלובקיה (ובהמשך כמובן צ’כיה) לקיים יחסי ידידות עמוקים ורבי תועלת הדדית עם ישראל, וישראלים תמיד מתקבלים בברכה במדינה – סיבה טובה נוספת לעבור אליה וליהנות מעבודה בחו”ל במקום מאיר פנים ומחבק (כשם שעבודה בשבדיה, למשל, או בשאר מדינות סקנדינביה, היא תענוג בזכות המודעות המפותחת לזכויות עובדים).

כלכלת צ’כיה הולכת ומתפתחת מאז התפרקות הגוש הקומוניסטי החונק והמגביל. התמ”ג לנפש עדיין נמוך יחסית למערב (וגם נמוך מזה של ישראל) אולם המדינה בהחלט מתחילה למצות את הפוטנציאל הכלכלי שלה, בעיקר בכל הקשור לתעשייה ולתיירות. העלייה בתמ”ג הביאה איתה, באופן טבעי, גם גידול בצריכה הפרטית וקניונים הומי קונים המהווים מקור הכנסה מצוין למי שרוצה לעבוד בחו”ל במכירות. גם העובדה כי עבודה במדינה עדיין איננה נפוצה בקרב ישראלים – כמו עבודה בליטא, לטביה, הונגריה ושאר המדינות הקומוניסטיות לשעבר – היא יתרון עבור המקדימים לזהות את הנישה המתגמלת.

תרבות עשירה ובילויים צוהלים

עבודה בצ’כיה היא לא רק הזדמנות להכנסה כספית נאה אלא גם הזדמנות ליהנות מאורח חיים שונה. בוהמיה – חבל הארץ המרכזי של צ’כיה, כלכלית ותרבותית – הוא מקור המילה "בוהמי”, שפירושו המילולי הוא אורח חיים שונה, והמזוהה בעיקר עם תרבות וחיי רוח עשירים, מקוריים וייחודיים. ואכן צ’כיה היא מדינה עשירה מאוד תרבותית ועבודה בה מתגמלת לא רק את חשבון הבנק אלא גם את הנפש, עד מאוד.

צ’כיה, בגלגוליה הקודמים, הצמיחה סופרים ענקים דוגמת מילאן קונדרה ("ההנאה שבאיטיות”, "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום”), ירוסלב האשק, וצלאב האוול (שהפך גם לנשיא המדינה), קארל צ’אפק (אחד מטובי הכותבים בתחום המדע הבדיוני, שלזכותו נזקפת המצאת המילה "רובוט”), וכמובן פרנץ קפקא. גם הנשיא הראשון של צ’כיה, וצלאב האוול, הגיע אל הפוליטיקה לאחר שהתפרסם כסופר ומחזאי.

פראג היא לא רק גן עדן לאנשי רוח ולחובבי אמנות ואדריכלות, אלא גם מקום בילוי נהדר עם חיי לילה תוססים: מועדוני ג’אז ציוריים, מגה ברים אופנתיים, פאבים קטנים ומתוקים, מועדוני לילה ועוד ועוד – ובכולם תוכלו ליהנות מבירה מצוינת וזולה ומשמחת חיים אמיתית.

התיירים הרבים המגיעים לפראג – שרבים משווים אותה, ובצדק, לפאריז – כדי ליהנות מכל הנ”ל מוסיפים אף הם לאטרקטיביות של עבודה בצ’כיה (שרק ים אין בה – כנראה שחובבי החופים השוקקים יצטרכו לחפש עבודה בקפריסין, יוון או ספרד).