בולגריה היא אחת המדינות הרבות שהיו שייכות בעבר לגוש הקומוניסטי וסבלו מכלכלה נחשלת ומרמת שחיתות גבוהה – אך לאחר התפרקות ברית המועצות ו”יציאתן לחופשי” של הגרורות השונות של ברה”מ, החלה בולגריה לנצל את הפוטנציאל שלה והפכה לאופציה בהחלט אטרקטיבית בעיני המעוניינים בעבודה בחו”ל.
עבודה בבולגריה לישראלים דומה באופייה לעבודה בהונגריה, פולין, ליטא, לטביה, אסטוניה ושאר המדינות שהיו שייכות לברית המועצות, או נמנו על הגוש הקומוניסטי: לא תמצאו בה כמעט ישראלים המוכרים מוצרי ים המלח בקניונים שונים (אחד הלהיטים של ישראלים העובדים בחו”ל, בעיקר בארצות הברית ובמדינות אחרות שתרבות הצריכה בהן מפותחת) או מסתובבים מבית לבית עם ציורי שמן (עבודה פופולארית אחרת של ישראל מחוץ לגבולות הארץ) – אלא בעיקר ישראלים בעלי ידע ומומחיות בתחומים ספציפיים, שתורמים את הידע והניסיון ובתמורה זוכים להכנסה נאה ביותר כמו גם לחוויה של חיים במקום אחר עם תרבות שונה, מנהגים שונים והוויה שונה.
תחום אחר בו יכולים ישראלים למצוא עבודה הוא התיירות, שהולכת ומתפתחת כל העת. המחירים הנוחים, האופי הבולגרי הלבבי, המטבח המסורתי על שלל המעדנים שלו והנופים היפים מושכים אל בולגריה תיירים רבים, הגידול בהכנסות מתיירות גורם למדינה להשקיע עוד בפיתוח האתרים השונים, דבר המושך עוד תיירים – ובעקבותיהם גדל גם הביקוש לידיים עובדות, למשל בבתי הקזינו או כשפים במסעדות הרבות בערי התיירות.
על מנת ליהנות מעבודה בבולגריה, יש צורך באישור עבודה או באזרחות של אחת ממדינות האיחוד האירופי (בולגריה הצטרפה לאיחוד בינואר 2007). כמו במקרה של עבודה בפולין, לדוגמה, גם בבולגריה רבים מבין העובדים הישראלים הם בנים למשפחות שעלו לארץ מהמדינה הבלקנית החביבה כך שהשפה אינה זרה להם וההתאקלמות שם קלה עבורם.
מהים השחור ועד לאתרי הסקי
לעבוד בחו”ל פירושו לא רק להרוויח יותר כסף (ולחסוך סכומים נאים ביותר) אלא גם לזכות בסיפוק שמביאה הצלחה בהתמודדות עם אתגר חדש, ובעיקר ליהנות מאורח חיים אחר ומטיולים ובילויים מחוץ לגבולות ישראל.
העובדים בבולגריה זוכים לחיות במדינה מגוונת גיאוגרפית: במערב רכס הרי הבלקן ורכס הרי הרודופי, ובמזרח מישורים רחבי ידיים והחופים המוכרים והמתוירים של הים השחור (שגם מי שבוחר בעבודה ברומניה נהנה מגישה אליו). בצפון בולגריה, ולמעשה בגבול בינה לבין רומניה, זורם נהר הדנובה. בקיץ שורר בבולגריה מזג אוויר נעים וחם, ואילו בחורף ישנם אזורים המתכסים שלג ומושכים אליהם תיירי סקי.
סופיה הבירה, שבה נמצאים רוב הישראלים שהגיעו לעבוד בבולגריה, מיטיבה לשלב חדש עם ישן ולצד מבנים עתיקים ניתן ליהנות בה מחיי לילה ערים וצוהלים. לחופי הים השחור תמצאו מאות ק”מ של עיירות נופש (שהמפורסמות בהן הן וארנה ובורגס) ובהן המוני תיירים מכל רחבי אירופה, ועל הפסגות הגבוהות של הרי הרודופי ממתינים לעובדים בבולגריה, בעונת החורף כמובן, אתרי סקי מתקדמים ופופולאריים דוגמת בורובץ ובנסקי הגדולים, ולצידם פמפורובו החדש שצפוי לו עתיד מזהיר.
תמורות בבולגריה
לאחר מלחמת העולם השנייה הפכה בולגריה לאחת מהגרורות של ברית המועצות, ובמדינה הונהג שלטון קומוניסטי. לאורך כארבעים שנה דשדשה המדינה, כמו שאר המדינות הקומוניסטיות, עד שלקראת סוף שנות התשעים של המאה העשרים – לאחר שבברית המועצות הונהגו הגלסנוסט והפרסטרויקה, ובעקבות הצלחתם של ארגון "סולידריות” ולך ואלנסה בפולין – החל הציבור בבולגריה לדרוש שינוי משמעותי. הסתיו של 1989, שכונה "סתיו העמים”, הביא איתו את השינוי המיוחל: חומת ברלין נפלה, ברומניה הוצא להורג הרודן צ’אושסקו, צ’כיה חוותה את מהפכת הקטיפה, וגם בבולגריה החל תהליך של דמוקרטיזציה.
חלפו עוד מספר שנים עד שהמצב הפוליטי התייצב והכלכלה עלתה על דרך המלך, אולם כיום בולגריה היא בהחלט יעד אטרקטיבי למחפשים לעבוד מחוץ לישראל.
