עבודה בחו”ל היא הזדמנות להרוויח סכומי כסף נאים עד בלתי ייאמנו, ובנוסף ליהנות מטיולים ברחבי העולם, אבל גם משימה לא פשוטה: הריחוק מהבית ומהחברים, השפה הזרה (ולפעמים המוזרה), שעות העבודה הארוכות, וגם מזג האוויר שאינו מאיר פנים למי שרגיל לימים חמימים – בעיקר כשמדובר בעבודה בנורבגיה, שבדיה או בעצם כמעט כל מדינה אירופאית במהלך החורף.
עבודה באלסקה היא כבר אתגר שלא רבים יכולים לעמוד בו. אמנם מרבית הישראלים מאמינים כי השירות הצבאי מחשל אותם כך שכל דבר אחר "קטן עליהם”, וכמובן שיש אמת באמונה זו, אבל מצד שני אלסקה קשוחה יותר גם מהרס”ר האימתני ביותר ותובענית יותר מרוב יחידות צה”ל.
אלסקה – ארץ ענקית ואנשים בה מעט
בעבר הרחוק הייתה אלסקה שייכת לרוסיה, אולם ב-1867 ארה”ב רכשה את המדינה – בצעד שזכה בזמן אמת לביקורת ציבורית נוקבת בשל "בזבוז כספי ציבור”, אך ההיסטוריה הוכיחה כי זוהי אחת העסקאות המשתלמות ביותר שנעשו אי פעם בתולדות האומה האמריקאית – וכך, למרות שקנדה חוצצת בינה לבין ארה”ב, אלסקה היא חלק בלתי נפרד מהמעצמה החשובה. למעשה, אלסקה היא המדינה בעלת השטח הגדול ביותר מבין מדינות ארה”ב, ושטחה הוא כמחצית שטחה של אירופה כולה.
כמו כל עבודה בחו”ל – בין אם מדובר בעבודה בצ’כיה, פורטוגל, אסטוניה או קליפורניה – גם עבודה בארץ דובי הגריזלי, דגי הסלמון ושמורות הטבע העצומות בגודלן , היא קרש קפיצה מפתה לטיולים ובילויים, שבאלסקה הם ייחודיים במיוחד. מעטים הישראלים שבקיאים בתרבות ובאורח החיים במדינה הצפונית, וסביר להניח שהידע היחיד אודותיה מגיע מ”חשיפה לצפון” ( הסדרה ששודרה בערוץ 1 בשלהי המאה העשרים והציגה את תושבי אלסקה כמוזרים אך חביבים להפליא) ואכן באלסקה תוכלו ליהנות מבילוי בפאב מקומי בחברת תימהונים סימפטיים ביותר (חוויה שאותה תנצרו זמן רב אחרי שתשובו לארץ) וכמובן לטייל במרחבים האינסופיים שיד אדם (עדיין) לא פגעה בהם, ושמציעים מגוון נופים פראיים ובתוליים ומערכות אקולוגיות מרתקות.
ג’וב טוב – בתנאי שאתם מסוגלים לחיות עם ריח דגים
מבחינת השפה, עבודה בג’ונו הבירה, אנקוראג’ (העיר הגדולה ביותר) או בשאר רחבי אלסקה דומה לעבודה בארה”ב, שכן רוב רובם של תושבי אלסקה שולטים באנגלית. מצד שני, אם עבודה באורלנדו, מיאמי, לוס אנג’לס או רוב הערים האמריקאיות שישראלים מגיעים אליהן כדי להתפרנס היא בדרך כלל עבודת מכירות (בעגלות המוצבות בקניונים), הרי שעבודה באלסקה היא כבר סיפור אחר לגמרי.
המעסיק הבולט באלסקה, ובעצם כמעט היחידי עבור מי שמחפש עבודה בחו”ל במדינה, היא תעשיית הדגים – במסגרתה אפשר לעבוד על ספינות דייג, או במפעלי הדגים הרבים שבהם פורקים את שלל הדייג, ממיינים, שוקלים ואורזים.
מלבד ריח הדגים, שלא כל אף יכול לעמוד בו לאורך שעות עבודה ארוכות, מדובר בעבודה הדורשת מאמץ פיזי רב, חריצות ומשמעת עצמית גבוהה. עבודה במפעלי הדגים היא רווחית ומשתלמת (כמובן אם עובדים מספיק ימים ושעות), אבל המשכורות הגבוהות באמת משולמות על ספינות הדייג. מצד שני, עבודה על ספינה דורשת שהות ממושכת בלב ים (בדרך כלל במהלך עונת הדייג הספינות חוזרות ליבשה רק אחת לחודש), בתנאים לא פשוטים, עם אנשי צוות אחרים שהם לא בהכרח חבריכם, ובמשמרות שעשויות להימשך גם 16 שעות ביממה.
עבודה באלסקה היא עבודה בארה”ב, כך שיש חובה בוויזה מתאימה, וגם אם אתם משוכנעים כי משטרת ההגירה אינה מגיעה לאזורים הקפואים והמרוחקים, ואולי היא אכן לא מגיעה לשם, בכל זאת תתקשו עד מאוד למצוא מעסיק שיסתכן ויעסיק אתכם ללא ויזה מתאימה. אחת האפשרויות היא למצוא עבודה בארה”ב, לארגן את האישורים הנדרשים ואז לעבור לעבוד באלסקה.
